"איידס חתולים"
feline immunodeficiency virus
(FIV)


 מהו גורם למחלה FIV


הגורם למחלת " איידס החתולים " הוא נגיף בשם FIV
אשר משתייך למשפחת הרטרו-וירוסים, בדומה לנגיף הגורם למחלת האיידס בבני אדם. הנגיף ספציפי לחתולים ואינו מדביק אף מין אחר. ישנם חתולים נגועים בנגיף בכל העולם. עם זאת, שכיחות המחלה משתנה כתלות בדרך גידול החתול. מאחר ודרך ההדבקה העיקרית היא נשיכות חתולים זה את זה, בחתולי בית המחלה נדירה בהרבה מבחתולי רחוב או בחתולים שבאים במגע קרוב עם חתולי רחוב אגרסיביים. במקרים נדירים חתולה תדביק את גוריה במהלך המלטה או הנקה. הדבקה במהלך יחסי מין הנה נדירה

חתולים נגועים עשויים להיראות בריאים לחלוטין במשך שנים אך בסופו של דבר הנגיעות תוביל לכשל חיסוני אשר יקשה על החתול להתמודד עם מזהמים מזדמנים. אותו חיידק / נגיף / טפיל אשר לא פוגע בחתול בריא הודות למערכת חיסון יעילה, עלול לגרום למחלה קשה ותמותה בחתול נגוע.

מהם סימני המחלה

בתחילה, הנגיף נישא אל בלוטת הלימפה הקרובה למקום הנשיכה ומתרבה בה בתאי דם לבנים הקרויים לימפוציטים מסוג טי. משם הוא מתפשט לכלל בלוטות הלימפה בגוף ויכול לגרום להגדלתן. שלב מחלה זה יכול לעבור מבלי שנבחין בו
חתול נגוע עלול להתדרדר בהדרגה או לחלות במחלות שונות לעתים קרובות לעתים, שנים אחרי הדבקה, יראו סימנים שונים של כשל חיסוני

  • נפוץ לראות פרווה לא מטופחת, חום גבוה ומתמיד ואבדן תאבון
  • דלקת חניכיים ופה, דלקות חוזרות של העור, מערכת השתן ומערכת נשימה עליונה.
  • שלשול כרוני.
  • אבדן משקל הדרגתי ואיטי.
  • סוגי סרטן שונים ומחלות דם נפוצים יותר בחולי FIV.
  • בעיות פוריות כגון הפלות בחתולות חולות FIV.
  • בעיות עצביות כגון: עוויתות ושינויי התנהגות.


קשה לחזות אורך חיים של חתול נשא הנושא את הוירוס הגורם למחלת כשל חיסוני בחתול – אף.אי.וי
תחת טיפול מתאים ותנאים טובים הוא יכול לחיות חודשים ושנים רבות אך אורך חייו קצוב אם הוא כבר חולה במחלות כרוניות או סובל מאיבוד משקל או חום גבוה תמידי.

כיצד מאבחנים את המחלה

האבחון מתבסס על בדיקת מעבדה פשוטה המאתרת את הנוגדנים שגוף החתול הנגוע מייצר כנגד הנגיף. מאחר ואבחון מוקדם מסייע לבעלים ולוטרינר לשמור על בריאות החתול ולמנוע הפצה של הנגיף, מומלץ לבדוק את החתול להמצאות הנגיף/נוגדנים במקרים מוגדרים.


מתי צריך לבדוק את החתול להמצאות נוגדנים למחלה

  • אם החתול לא נבדק מעולם.
  • אם החתול חולה ולא ניתן לשלול חשיפה לוירוס – בא במגע עם חתולי רחוב.
  • אם חתול חדש מאומץ לבית שיש בו חתולים בריאים.
  • אם החתול נחשף לחתול נשא / חולה.
  • אם החתול יוצא החוצה ונחשף דרך קבע לחתולים "חשודים", מומלץ לבצע בדיקה שנתית.

איך ניתן להגן על החתול מפני הנגיף הגורם למחלה

הדרך הבטוחה היחידה היא למנוע ממנו חשיפה לנגיף, כלומר: להשאירו בבית ולא להכניס חתולים נוספים לבית שנגיעותם לא ידועה. קיימים חיסונים שמקנים הגנה חלקית נגד טיפוסי נגיף מסויימים אך לצערנו, לא נגד הטיפוס הארצישראלי
כאשר התגלה בבית חתול נשא של איידס חתולים וישנם חתולים נוספים בבית, יש לבדוק את כולם לנשאות לנגיף האיידס חתולים ולהפריד בית החתולים הנשאים לבריאים. גם אם אין אפשרות להפרדה אם אין תוקפנות בין החתולים הסיכוי להדבקה נמוך מאחר והסביבה עצמה אינה מדבקת

טיפול בחתולים נשאים

  • יש למנוע מהם יציאה מהבית על מנת למנוע הפצה של הנגיף כמו גם להפחית את חשיפתם לגורמי מחלה אחרים.
  • יש לסרס / לעקר אותם.
  • יש להאכילם מזון מלא ומאוזן, רוב המזונות המסחריים. כמובן שגם בתחום זה ישנם מזונות טובים ומזונות טובים יותר.
  • יש להימנע מהזנה בבשר נא, ביצים לא מבושלות או מוצרי חלב לא מפוסטרים. מזונות אלה עלולים להכיל גורמי מחלה והסיכון גבוה יותר עבור חתולים עם מערכת חיסון ירודה.
  • יש לבקר וטרינר לפחות פעם בחצי שנה להערכת מצב גופני עם דגש על מצב החניכיים, עיניים, עור, בלוטות לימפה ומשקל. ספירת דם ובדיקה ביוכימית יש לבצע פעם בשנה. יש לעדכן את הוטרינר בכל שינוי במצב החתול בהקדם האפשרי.