מחלות דרכי שתן בחתולים

מחלות דרכי שתן הן בעיה נפוצה בחתולים. בכללן, זיהומים, אבנים, טראומות, גופים זרים ובעיות מבניות. למעלה מ- 50% מהמקרים הסיבה למחלה אינה ידועה, בעיקר כשמדובר בחתולים צעירים
בקבוצת הסיכון נמצאים חתולים שחיים בבית בלבד; שניזונים ממזון יבש; שסובלים מעודף משקל; ושסובלים מעקה (סרטס) כגון מעבר בית, לידת תינוק חדש, חיות נוספות בבית וכו..

סימנים קליניים לדלקות בדרכי שתן בחתול

הבעלים בד"כ ישים לב לשתן דמי, קשיים וכאב במתן שתן שיתבטאו בכך שהחתול ירבה ללכת לארגז החול ולעתים קרובות יתחיל ליילל תוך כדי מתן השתן, בבדיקת ארגז החול הבעלים יראו כי החתול נותן מעט שתן מהרגיל אך לעתים קרובות
במצבים של חסימה מלאה החתול לא יצליח להשתין כלל, יהיה אפטי, יילל יללות מצוקה, החתול יפגין רגישות למגע באזור הבטן ולעתים קרובות החתול ילקק את איבר המין באובססיביות.

זיהומים בדרכי השתן

חתולים עמידים מכלבים לזיהומים בדרכי השתן אך השכיחות עולה עם הגיל. מרבית הזיהומים חיידקיים כש- 40% מהם א-קולי ורובם זיהומים שעולים דרך השופכה ,בניגוד לזיהום שמגיע מהדם, הלימפה או רקמות סמוכות
גורמים המסייעים להיווצרות זיהום: בעיות מבניות במערכת השתן, אבנים, גידולים, מחלות מטאבוליות, מחלות כילייה וירידה בתפקוד מערכת החיסון
הסימנים דומים לסימנים במקרה של אבנים ומחלה אידיופטית
מרבית האבחון מבוסס על בדיקת שתן פשוטה. במצבים מסובכים יותר כמו זיהומים כרוניים או חוסר תגובה לטיפול יילקח שתן באופן סטרילי לתרבית, השתן יילקח במרפאה הוטרינרית ולא ע"י הבעלים בבית
הטיפול אנטיביוטי לתקופה של 2-8 שבועות. תרבית חוזרת דרושה לוידוא סילוק הגורם המזהם.

מחלה אידיופטית
כאמור, לא נמצא גורם ביותר מ- 50% ממחלות דרכי השתן בחתולים. במצבים אלה המחלה תיקרא "אידיופטית". בדרך כלל מדובר בחתולים צעירים, אך מעל גיל שנה ומ-2 המינים.
הוטרינר יאבחן את המחלה לפי תאור הבעלים, בדיקה גופנית, בדיקת שתן לנוכחות חיידקים ולעתים יש צורך גם באולטרסאונד בטן.

הטיפול בדלקת בדרכי שתן אידיופטית בחתול
הטיפול הראשוני מתמקד בשיכוך כאבים. לרוב, הסימנים יעלמו תוך שבוע. אם החתול מופיע עם המחלה בשנית (הסיכוי לכך הוא 50%), יש צורך בשינוי סביבתי- הורדת רמת הסטרס שינוי תזונתי- העלאת צריכת הנוזלים של החתול, המשפיעים משמעותית על הישנות המחלה. בדרך כלל אין צורך בהתערבות תרופתית
לרוב, אף על פי ש- 50% מהחתולים יסבלו מיותר מאפיזודה אחת, תכיפותן יורדת עם השנים.

חסימות בדרכי השתן בחתול

בעיקרון, חסימה יכולה להיגרם ע"י אבנים, גופים זרים והיצרויות בשופכה אך במרבית החתולים נגרמת ע"י הצטברות של פלאקים- שילוב של חומר חלבוני ומינרלים. מקור החומר החלבוני בדלקת זיהומית (חיידקים) או ממחלה אידיופטית. מקור הקריסטלים במזון.
מלבד הסימנים שתוארו מעלה המאפיינים מחלות דרכי שתן בחתולים ומתרכזים במערכת השתן, החתולים החסומים יראו דרגות שונות של מחלה כללית: אפטיה, כאב בטני חד, חוסר תאבון, חולשה, עד לקריסה ומוות במקרים שלא מטופלים (קצב לב איטי ולא סדיר)
מדובר במצב חרום אמיתי !!! חתול שלא משתין ימות תוך ימים ספורים !!!

אבחון חסימה בדרכי שתן בחתול

האבחון יתבצע בבדיקה פיזיקלית עי הרופא הוטרינר תוך כדי מישוש חלל הבטן וההיסטוריה אותה ידלה מהבעלים. כדי לברר את חומרת המצב (הסיבוכים הקשורים בחסימה), יש צורך גם בבדיקת דם ולעתים גם א.ק.ג.

הטיפול בחסימה בדרכי שתן בחתול

  • הטיפול במקרה זה צריך להינתן במהירות האפשרית ע"י וטרינר חרום וכולל
  • עירוי נוזלים לוריד
  • פתיחת החסימה בדרכיי השתן בחתול תתבצע במרבית המקרים באמצעות החדרת קטטר שתן. במקרים חריגים יבוצע ניתוח במהלכו החסימה תיפתח דרך השלפוחית. החתול ישאר עם שתן למספר ימים למניעת חסימה חוזרת אך לא יותר מארבעה ימים
  • מתן תרופות שונות הכוללות שיכוך כאבים, אנטיביוטיקה, הרגעה, מחמיצי שתן ועוד תרופות הנדרשות בעקבות בדיקות בדם והא.ק.ג.

בתום הטיפול המיידי הבעלים יצטרך לשמור על סביבה נטולת סטרס במידת האפשר, על הזנה רפואית (שמונעת היווצרות קריסטלים) והעלאת צריכת הנוזלים של החתול
שיעורי התמותה נמוכים מ-10% עם טיפול אך כרבע מהחתולים יסבלו מחסימה נוספת. במקרים חריגים, כשהחתול נחסם שוב ושוב יהיה צורך בניתוח.

אבנים בדרכי השתן
האבנים נוצרות ע"י התגבשות של מינרלים. מקור המינרלים במזון. סוג האבן שתיווצר תלוי ברמת החומציות של מערכת השתן, בטמפרטורה ובתזונה אך גם בנטיה של בעל החיים

סימנים קליניים
סימני המחלה תלויים במיקום האבן/אבנים. אבן במעלה מערכת השתן, למשל בכילייה, תגרום כאבים, חוסר תאבון וחולשה. אבן במורד מערכת השתן, בשופכה, תגרום לקשיים וכאב עד חוסר במתן שתן, שתן דמי. אבן בשלפוחית יכולה שלא לעשות סימנים כלל

אבחון
האבחון מתבסס על הסימנים, בדיקה פיזיקלית, בדיקת שתן (לנוכחות של דלקת, זיהום וקריסטלים ומדידת חומציות) ואמצעי הדמיה (רנטגן, אולטרסאונד). במקרים מסויימים תבוצע בדיקה מעבדתית של האבן לאחר הוצאתה
הטיפול תלוי בסוג האבן, בגודלה, במיקומה במערכת השתן ובסימנים שמראה בעל החיים. ישנן אבנים שניתן להמיס ע"י מזון רפואי והגברת צריכת המזון יחד עם טיפול אנטיביוטי. אבנים שלא ניתנות להמסה יש להוציא בהליך שנקרא "לחץ-מים" או בניתוח, במקרים שלא צלחו. במרכזים וטרינרים מתקדמים בעולם ניתן לרסק את האבנים בלייזר

חתול שאובחן כסובל מאבנים בדרכי השתן יזדקק ככל הנראה למזון רפואי מיוחד אשר יקשה על היווצרות סוגים שונים של אבנים בעתיד. חתולים הניזונים ממזון רפואי יורינרי למניעת היווצרות אבנים בדרכי השתן בחתול בדר"כ לא יחזרו עם בעיה דומה ולכן ההמלצה היא כי חתול אשר החל לאכול דיאטת יורינרי ישאר על דיאטה זאת כל חייו.