גידולי סרקומה סרטניים פוסט חיסוניים בחתול
(בעקבות חיסון כלבת)

כללי

בעשרת השנים האחרונות אנו הוטרינרים מקבלים יותר ויותר מידע לגבי תופעה חדשה של התפתחות גידולים סרטניים מסוג סרקומה בחתול בעקבות חיסונים כלבת הקוראת בחתולים


מה זה בכלל גידול סארקומה

גידול סארקומה הנו סרטן של רקמת החיבור, שהיא הרקמה התומכת ועוטפת את האיברים. סרטן זה יכול לפגוע ברקמה רכה ושריר, סחוס ואף עצם. גידול סרטני זה מתנהג שונה משאר הגידולים הממאירים בכך שהוא פחות שולח גרורות אל עבר איברים אחרים ובמקום זה הוא גודל ומתחפר לעומק במקום בו הוא החל להתפתח תוך כדיי שליחת שורשים עמוקים אל תוך הריקמה, דבר המקשה מאוד לאבחן את מלוא חומרת התפשטות הגידול אפילו ע"י בדיקות מיקרוסקופיות. גידול זה ידוע ביכולתו לפרוץ שוב ולהתפתח גם אחרי טיפולים כירורגים אגרסיבים.


מה זה גידול סרקומה פוסט חיסוני בחתול

גידול סרקומה פוסט חיסוני הוא סרטן מקומי של רקמת החיבור השולח שורשים עמוקים אל הרקמה המקומית ומתפתח בנקודה בה החתול קיבל זריקת חיסון כנגד כלבת. גידול זה יכול להתפתח לאט ולאורך זמן והוא בעל תכונה של חזרתיות גבוה לאחר הסרה כירורגית של הגידול. בכל פעם שהגידול יופיע שוב באזור בו הוא הוסר הוא יהיה אלים יותר כלומר יתפתח מהר יותר וישלח שורשים עמוקים יותר.

למה חושבים שזה קשור לחיסון כלבת

החשד העיקרי לכך שגידולים מסוג סרקומה המתפתחים בחתול קשורים לחיסון הכלבת החל בתחילת שנות התשעים בפנסילבניה שבארה"ב לאחר שבאזור זה חלה עליה מפתיעה במספר מקרי סרטן הסרקומה בחתול. באזור זה חוקק בשנת 1987 חוק המחייב חיסון כל החתולים כנגד מחלת הכלבת, בדומה לחוק הקיים בארץ. חשד זה גרר הנחיה של איגוד הוטרינרים האמריקאים להפריד את חיסון הכלבת מחיסון המרובע וחיסון הלאוקמיה והמליץ על מקום קבוע לכל חיסון, חיסון כלבת ברגל ימין בנקודה הנמוכה ביותר, חיסון הלאוקמיה וחיסון המרובע ברגל קדמית ימנית בנקודה הנמוכה ביותר. נוהל זה נקבע ע"מ שיהיה אפשר לבדוק במרוצת הזמן באיזו נקודה מתפתחים גידולים אלו. ואכן בדיקה לאורך שנים העלתה כי ישנה קורלציה בין גידולי סארקומה פוסט חיסוני לנקודת החיסון בכלבת. אמנם לעתים רחוקות אובחנו גידולים גם באזורים בהם חיסנו חיסונים אחרים אך רוב מוחלט של הגידולים ארעו במקום ההזרקה של חיסון הכלבת

מה גורם להתפתחות הגידול

חוקרים סבורים כי גידולי סרקומה נגרמים כתוצאה מדלקת מקומית לא חיידקית העלולה להתרחש בנקודות בהן מוזרקים חומרים שונים לגוף כגון: חיסונים שונים, תרופות, שבב ואפילו כתוצאה דלקת מקומית הנגרמת בעקבות טראומה

להבדיל מחיסונים אחרים בחיסון הכלבת לא משתמשים בוירוסים מוחלשים אלא בוירוס מומת. יעילות של חיסונים בוירוס מומת פחותה מחיסונים אחרים ולכן חברת המייצרות חיסונים מוסיפות לחיסון חומרים הנקראים אדג'ובנטים. רוב האדג'ובנטים מכילים אלומיניום ומטרתם היא לשמור את הוירוס המומת באזור ההזרקה לאורך זמן, ולשחררו לאט לאורך תקופה של כשבועיים ע"מ לאפשר למערכת החיסון לייצר נוגדנים רבים יותר בתקופה זאת. שהות ארוכה זאת של החומר המוזרק ברקמה היא הגורם להופעת דלקת מקומית (אשר הנה תופעת לוואי מוכרת בחיסונים ובעיקר חיסוני כלבת) ממנה עלול להתפתח גידול סרטני.


עד כמה סרטן זה שכיח

מחקרים שונים בארה"ב מצאו כי שכיחות הופעת גידול פוסט חיסוני בחתולים עומדת על בין 1:1,000 ל 1:20,000 חיסונים. גידול פוסט חיסוני יכול להופיע כבר תקופה קצרה ממועד החיסון, כבר לאחר שישה שבועות מרגע ההזרקה ועד לעשר שנים ויותר לאחר החיסון. מסיבה זאת כאשר מופיע הגידול, לא ניתן לשייכו לחיסון כלבת זה או אחר. רוב הגידולים המתועדים הנם בחתולים מבוגרים מעל גיל עשר אשר קיבלו יותר מחיסון כלבת אחד.

כיצד יבוצע האבחון

האבחון יעשה תחילה ע"פ הסימנים הקלינים, דהיינו הופעת גוש באזור ההזרקה. חשוב לזכור כי תופעת לוואי אחרי חיסון כגון כאב במקום ההזרקה, נפיחות קלה עם הופעת בליטה המלווה בדלקת מקומית הנן תגובות מוכרות לאחר חיסון. תופעות אלו אמורות לחלוף לבד תוך מספר שבועות. במידת הצורך האבחון המעבדתי יעשה על ידי בדיקת ציטולוגיה. בבדיקה זאת ילקחו בעזרת מחט תאים מתוך הגידול וישלחו למעבדה לאיבחון מדוייק ע"י מומחה. במידה ובדיקת הציטולוגיה תתן אינדיקציה כי מדובר בגידול פוסט חיסוני ההמלצה היא לבצע בדיקת סי-טי על מנת לבדוק את עומק התפשטות הגידול אל תוך הרקמות מידע שיתן אינדיקציה לרופא המנתח לגבי היקף ההסרה הכירורגית הדרושה.

מתי צריך לבצע אבחון מעבדתי נוסף

מקרים אשר דורשים בדיקה ואבחון נוסף הם:

  • אם לאחר שלושה חודשים מתאריך זריקת הכלבת הגוש אינו נעלם
  • אם הגוש גדול מ-2 ס"מ
  • אם הגוש ממשיך לגדול גם לאחר שחלף חודש מתאריך החיסון


אפשרויות טיפול

אפשרויות הטיפול בסארקומה פוסט חיסונית אינם רבות. את סיכוי ההשרדות לאורך זמן של חתול עם גידול סרטן פוסט חיסוני ניתן להשיג ע"י הסרה כירורגית רדיקאלית של הגידול יחד עם טיפול כימוטראפי. ההסרה הכירורגית תהיה עמוקה ותשאף להסיר את רוב הרקמה הסרטנית. במידה והגידול מופיע באזור העורף לעתים ההסרה הכירורגית תכלול הסרה של חלק מהסחוסים של הכתפיים ואפילו הסרה של קצוות החוליות. בחו"ל נהוג לשלב הקרנות לאחר ההסרה הכירורגית אך אופציה זאת אינה קיימת בארצנו. לצערינו גם הסרה אגרסיבית של הגידול איננה מבטיחה את אי חזרת הגידול הפוסט חיסוני, הידוע בתכונת החזרתיות הגבוה שלו. בגלל תכונה זאת של חזרתיות רבה נהוג לחשוב כי הסיכוי הטוב ביותר עבור החתול הוא הסרה כירורגית טובה בניסיון הראשון מאחר וכל פעם הגידול חוזר בצורה אלימה יותר וחודרנית יותר דבר המקשה על ההסרה בניסיון שני. במידה והחיסון מבוצע ע"פ הוראות השעה של איגוד הוטרינרים האמריקאי באחת הגפיים בנקודה נמוכה כנראה שתהיה אפשרות לכריתת הגפה ולהסרה מושלמת של הגידול עובדה אשר תעניק לחתול סיכוי השרדות גבוהים יותר.

האם להמשיך לחסן נגד כלבת

בקצרה התשובה היא כן!!! מחלת הכלבת הנה מחלה המועברת מחיות מחמד לבני אדם ומרגע התפרצותה אין תרופה שתציל את האדם הנגוע. בנוסף בשנת 2010 אנו רואים התפרצות של ממש של מחלת הכלבת בארץ בייחוד באזור הצפון. המייחד את רוב מקרי הכלבת בשנת 2010 היא העובדה שבעוד שבשנים קודמות רוב החיות הנגועות במחלת הכלבת היו חיות בר או בהמות מרעה, בשנת 2010 רוב מקרי הכלבת פגעו בחיות מחמד בכלל וכלבים בפרט

מניעת הגידול והפחתת הסכנות הטמונות בו

המודעות הגוברת לסנדרום הסרקומה פוסט חיסונית בחתולים גורמת לחברות המייצרות חיסונים לחפש דרכים לייצר חיסונים בטוחים יותר אשר אינם מכילים אדג'ובנטים. בנוסף המודעת בקרב הוטרינרים גורמת ליותר ויותר וטרינרים להקפיד על הנחיות החיסון החדשות הכוללות ביצוע חיסון הכלבת בגפה הימנית האחורית בנקודה הנמוכה ביותר האפשרית, זאת ע"מ לאפשר קטיעת גפה במקרה של הופעת סארקומה פוסט חיסונית וכן שמירת תעוד מדוייק של מקום החיסון וזאת ע"מ לדעת את מקור הגידול במקרה שזה יתפתח בחתול.


אנו במרפאות אלפא-וט הלכנו צעד אחד קדימה וע"פ נהלי החיסון הקפדניים שלנו מבוצע חיסון הכלבת בחתולים שקטים ורגועים בזנב. וכך במקרה הנדיר של הופעת גידול סרקומה פוסט חיסוני בחתול ניתן יהיה לקטוע את זנבו ובכך להסיר את הגידול במלואו מבלי לפגוע באחת מארבעת גפיו וכן להשאיר את החתול ללא גידול סרטני בגופו.

פרוגנוזה
לצערי בתחום הפרוגנוזה הבשורות אינן מעודדות, בכל בקשור לסרקומה פוסט חיסונית הסטטיסטיקה אינה טובה. אין לנו מידע ססטיסטי מדוייק מישראל אך הנתונים המגיעים מארצות הברית אינם חיוביים. אופיו האלים והחודרני של הגידול, המיקום הבעייתי שבו הגידול מופיע ברוב המקרים ועובדה שאין אפשרות להקרנות בארץ תורמים לתקופת ההישרדות נמוכה של מספר חודשים במקרה הטוב עם אחוזי חזרתיות גבוהים של הגידול. נתונים מארה"ב מדברים על 9 חודשים בממוצע(טווח שבין 6 חודשים ל12 חודשים) עם כ45% שמגיעים עד לשנה מההסרה הכירורגית, אך אם נשכלל את העובדה שאין בארץ אפשרות לבצע הקרנות אנו משערים כי הסטטיסטיקה בארץ עגומה יותר

לסיכום
גידול סארקומה סרטני פוסט חיסוני הנו גידול לא שכיח במיוחד אך כזה שאסור לנו להתעלם ממנו. הגידול הנו אלים ובעל תכונה של חזרתיות לאחר הסרה כירורגית. למרות המידע במאמר זה ברצוני לסיים בנימה חיובית, העתיד מבטיח שינוי לטובה, מודעות החברות המייצרות לבעיה גרמה לפיתוח חיסוני כלבת מדור חדש שאינם מכילים אדג'ובנטים. אמנם חיסונים אלה עדיים אינם מיובאים לארץ אך הדרישה הגוברת יחד עם מעבר של יותר ויותר חברות ליצור חיסונים בטוחים יותר יבטיח הגעת חיסונים אלו לישראל במהרה. במקביל המודעות של הוטרינרים גוברת בארץ, חיסונים יעילים ובמיקומים בטוחים יותר מבטיח סיכויי השרדות גבוהים במקרים הנדירים של הופעת גידול. כבר כיום רואים בארה"ב ירידה במספר המקרים המדווחים וזאת עקב מודעות גבוה של הוטרינרים והמעבר לשימוש בחיסונים בטוחים שם. חשוב לדון עם רופאינו לגבי חשיבות המשך חיסון הכלבת לחתולים מאחר ואנו חיים במדינה בה מקרי הכלבת רבים יחסית, בייחוד לאור המצב בשנת 2010 בה התגלו מקרי כלבת בחיות מחמד בארץ. התועלת שבמניעת מחלת הכלבת, שעלולה לגרום למוות בני אדם, גבוה לעין ערוך מהסכנה הטמונה בהופעת גידולי סארקומה פוסט חיסוניים ולכן המלצתנו להמשיך ולחסן חתולים כנגד מחלת הכלבת בעינה עומדת.